|
כשאומרים לי
"תרבות מסויימת"
אני כן חושבת על
בני האינקה הכורעים
מול תרשים גרמי שמיים
למרגלות הפירמידות החרבות
בגואטמלה. אני חושבת על
מצרים נוגשים בעבדיהם
הבונים את הפירמידות
במצרים. אני חושבת
על משהו אקזוטי
ועתיק, ונעלם.
כשאומרים לי
"תרבות מסויימת"
אני לא חושבת על
אנשים שמנים העומדים
מול תצלומים של ארוחות
בתור להזמנת אוכל במקדונלדס
באמריקה. אני לא חושבת על
צעירים המשליכים פתותי
לחם לברבורים על אגם
בצרפת. אני חושבת
על משהו אקזוטי
ועתיק, ונעלם.
לא על משהו יומיומי
אפילו אם הוא לא מכאן.
ירושלים, 28/06/05 |
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.