במשך שנים הוא מופיע
מצליף את קוראיו בעיתון
דוחק, ממרפק ומתריע
"אני לא דופק שום חשבון"
והוא בעטו משרבט את
סודות העבר הנוטף
שפתו חייכנית, משורבבת
ובין המילים תצטופף
אין גבול לדמיון הפורע
כל סדר וחוק של קדושים
לצון הוא חומד ובוקע
מוהל את סדרי בראשית
צועד כנביא אל הפלד
לחמוק בין כבלי המנעול
חייו צוחקים לתוחלת
אל עול השנים לא כבול
ילדון ששיבה בו זורקת
קוים של חיוך, לא יותר
תפילת הייקום בו מולכת
אך לו יש אלוה אחר
בכסות של שנינה ומחרוזת
בנה לו משכן בין שיריו
צניעות הן אפשר לארוז ב-
אלפי היתולים של זהב
הילד בגר והוקיע
שתיקות של ביישן מדובלל
ובין מלמוליו - במפתיע
צמח פילוסוף מפולפל
אמור יונתן, נא הגידה
ימים נתייתמו למכביר
אך מי את את הצער הועידה
לחקוק בלבך את השיר?
כל דור מזמן לו פרסונה
ולנו אחד - יונתן
נגן כדוד בטריבונה
על נגע הלב והזמן.
|
