| ענת ולטר/ בכי | 
המבוגר עייף מבכי.
גם אני
ככה,
בוכה כמו ילד,
אחר כך כמבוגר.
הכר עושה מקום לראש שלי,
אבל בראש שלי
אין מקום לשום כר.
יכולתי להמשיך כך
עד הבוקר,
אבל תכף כבר הלילה
של מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |