ענת ולטר / השקט הזה |
גשמי המונסון לא הציפו את בנגלדש;
הפצצות האנושיות לא תקתקו
ברכבות התחתיות; האוטובוסים
החדישים, על מנועיהם השקטים,
והמושבים המרופדים בטעם,
התקדמו בכבישים כדגי זהב באקוואריום.
השקט הזה חפר תחתיי בחושך.
התהפכתי כמטורפת על שיפודי מלים.
המצעים נכרכו סביבי מבוהלים.
עד שקמתי. העליתי אור אחר.
התפשטתי להסתכל
על מה שנשאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|