[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור דיין
/
מילים כנות

יש רגע בחיים, שאתה מרגיש כאילו כל מה שחלמת עליו, כל מה שחלמת
ושאפת להגיע אליו בכל תחום שהוא, נראה הכי רחוק והכי קשה
להשגה. גם אם הוא נורא קרוב, אתה רואה אחרת.
זה קורה לי במיוחד עם דברים שאני נורא רוצה. או יותר נכון, עם
אנשים שאני נורא רוצה.
ואז כשאני מתחילה להרגיש את האובדן מחלחל לתוכי ההרגשה הופכת
להיות בלתי נמנעת.
זה כמו מין סרטן כזה שלאט לאט גורם לפנים להיות נפולות, את
העיניים לרטובות ואת הלב לרסיסים קטנים של אכזבות. זה דבר
כרוני. נראה לי שאי אפשר להיפטר מזה.

ההרגשה הזאת לפעמים שאני אפס, שאני לא שווה כלום.
שאנשים לא מסתכלים על מה שיש לי בפנים, על האופי שלי, לא
מעריכים מספיק את מי שאני באמת.
חוץ מסקס אני לא משדרת כלום בעיניהם.
וגם זה סוג של מחלה כרונית. הדבקות הזאת רק במה שאתה רוצה
לראות.

ההרגשה הזאת, שלמרות שאתה עם הרבה אנשים סביבך, אתה הכי בודד
בעולם.
שלכולם אכפת ממך, רוצים להקשיב לך, ואתה מעדיף לשמור בבטן.

אתה כמו... חי-מת.



נכתב בשעה 02:10 ברגע שלפני הסערה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הי!!! מי אמר
שאני בכלל עושה
סקס?!?!

שמואל
איציקוביץ' מוחה
נגד מי שקבע את
לוח הזמנים
בוועידת כותבי
הסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/12/05 22:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור דיין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה