קצת הקדמתי,
אולי ניבאתי את המאוחר-
ילדי הפרחים כבר לא יותר.
ואולי זה הזמן לומר-
שליט בעולם הגדול שלי פה.
לא יודע מה זאת גבעה.
הרי שאתה לא הוזמנת לבוא
אבל לא ידעת.
רשע שאינך, שאכזבת כבר.
הפרח עוד עומד לנבול.
אל האבל...
אל האבן -
שהיא ליבך המר, התפל משהו,
כבר אינו מוכר...
הפרח עוד עומד לנבול.
זמן רב שאתה אמרת.
ואני כבר הפסקתי ליפול.
מבט אדום בעיניים
הלוואי ולא היה מאוחר.
בשעות ערב קטנות
מלווה אותי -
אל יום המחר...