שום-דבר לא שווה שתשליכי על עצמך
איש קטן שמכאיב.
אם היה אוהב ,חבר או אפילו ידיד...
הגיע הזמן להכיר במציאות הקשה.
האשליה היתה כל כך יפה ומתוקה,
אך הכל היה חלק מהמשחק

איש קטן שמפיק הנאה חולנית
וסיפוק מלפגוע, להתעלל בקרובים אליו.
לשמור אותם קרוב ולראות אותם סובלים.
להגיד להם מילים שיתנו תקווה,
לשחק משחקים עלובים.

אז תצילי את עצמך!
תתרוממי, אל תאבקי בדמעות.
פשוט תדעי שסוף חייב להיות לזה.
תבכי כמה שבא לך ותרחמי על עצמך שנים.
אבל בלי מחשבות עליך והשלכות בנוגע לעתידך.
ותעשי לעצמך טובה, אל תכנעי למחשבות עליו.
בן אדם קטן ומסכן.

ניסיתי לשכנע את עצמי בזה, אבל זה לא הולך...
נאבקתי עם זה הרבה עד שנכנעתי לבסוף לדמעות
ואיתם באו גם הרחמים העצמיים והמחשבות המיאשות.

ואיך עושים סוף?...
איך אומרים זהו כבר לא איכפת לי?
כלל לא כואב לי...
אני לא בוכה על אדם, שלא איכפת לו ממני?...

כל כך קל להגיד, כל-כך קל לדבר מילים יפות
שאומרות אולי הרבה, אך לא עושות מהום.

כי הלב לא מדבר, הלב נשאר רדום
את הראש אפשר לשכנע במילים.
מהלב אי אפשר להוציא חלקים חלקים.
לא ניתן לפרקו לגורמים.
ואתה החלק הכי גדול בו
אם הוציא אותך ישארו רק רסיסים.
אבל הפכת לסרטן, ממית אותי לאט לאט
בכאבים עצומים. מתפשט לכל האיזורים.
ואני חייבת להוציא אותך לפני שתעשה נזק בלתי הפיך.
או שמע איחרתי,והנזק כבר נגרם....?


תנסי לצוף מעל לכאב
לתת לו לעבור ליד,אך לו בתוך.

ככה היא אמרה,
והיא הרי יודעת כמה זה קשה.
חיפשתי נחמה במי  שמרגישה כמוני.
אך היא אמרה את כל מה שלא מסוגלת לאמור לעצמה.
היא אמרה דברים ואטמה אוזניים.


כי הכאב לא צף על פני מים. הכאב שוקע
הכאב משקיע,ומחלחל עמוק בפנים
למקומות נסתרים שאפילו לא רואים.