|
ישבתי במרפסת וניסיתי להעלם
החזקתי בידי חיים
לא ידעתי אם לזרוק או לשמור
להחזיק או ליפול
לשמור או להרחיק
או לתת להם לשתוק
וכך ישבתי במרפסת מחזיקה חיים
בלי לדעת מה בתוכם, מה הם מרגישים
חיים של מישהו לא נודע
חיים של אולי משוגע
חיים מלאים בחוויות
או סתם חיים שרק התחילו לחיות
אז המשכתי לשבת והמשכתי לחכות
ציפיתי שאולי החיים פתאום יתחילו לחיות
יתחילו לנשום
יתחילו לדעת
יתחילו לבקש
יתחילו להרגיש
יתחילו לנשק
יתחילו לחבק
יתחילו לאכול
יתחילו להזדקק
ועד היום אני לא יודעת איפה השארתי אותם
האם בסוף הפלתי?
האם בסוף שמרתי?
החיים האלה כנראה איפשהו מסתובבים
מחפשים מישהו כדי לחלוק איתו את החיים. |
|
|
איזו חוצפה יש
להומולסביות
האלו!
לקחת לנו את כל
צבעי הקשת לדגל
המסריח הזה
שלהם!!!
מה זה!!!
באיזו זכות אתם
לוקחים מונופול
על כל הצבעים!
סרן בנימין
גלעד, הומופוב
עיוור צבעים
וחוש התמצאות,
בהאשמה גורפת
וחסרת התחשבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.