[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מונה גולד
/
אבני הרהורים

אני מביטה אל המראה,
דולה אבני הרהורים
מתוך עיניי הדומעות
ומשתקפת אליי נשמה כאובה,
ואולי שתי נשמות.

אני רואה את תווי פנייך
בשמיים ועל המים
אתה מביט ויודע
שהכל יהיה בסדר
אפילו אם ממש לא היום.

אני תלויה בחלל הזמן,
רואה אותך מתחפר בשביל ההגיון,
רואה אחרים שגוועת נפשם;
מחפשים החומר ורודפים אחרי הבשר
אך קמלים אל מול צחיחותו של הרגש.

זוהי מחלת ההמון - רפיון המוסר
וכך, הלב ממשיך להלום בעצב,
דומעת, כואבת את כאבם,
(ואולי על שאיני כמותם);
אני - בממלכת הרגש תמיד אחייה.



31/08/05







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל זה עושה לי
צמרמורת!






קומיצה לא מבין
למה תמיד בחלה
מתוקה דוחפים
צימוקים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/05 9:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מונה גולד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה