נוגעת באש,
ונכווית.
אבל החום הראשוני מרעיד את כולי.
מרעיד כל איבר,
עד ששפתיי כבר אינן בשליטתי,
והקול נפלט מפי.
נוגעת באש,
ונכווית.
זו לא הצלקת הראשונה,
גופי כבר חווה בערה שכזו.
ואני שרופה כולי,
בוערת...
ועדיין,
מחפשת את האש,
את החום,
את השריפה.
אני יודעת שכשתעזוב -
כשהמטוס ייקח אותך,
ויביא איתו את הפרידה שלנו,
הגוף שלי יישאר, ועליו טבועות הצלקות,
והקור ייחל להשתלט על גופי,
ולפתע החום ייעלם,
האש תדעך,
ואתה כבר לא תהיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.