נוסעת בזמן אל מרחבי האושר,
ולא עוצרת באדום.
חותכת ברוח ללא לאות ואומר,
אל אהובה שבמרום.

פזמון:
   כשאני מתעורר שרוע לצידך,
   יודע שהופעת בחלומי.
   וכשבדמיוני מנקרת דמותך,
   יודע שאת כל עולמי.

נתיבים ושבילים חרושים בדמותך,
מעידים על רחשי הזמן.
ובלילות ענוגים ליטופים על גופך,
מספרים אהבתנו לאן.

פזמון:
   כשאני מתעורר שרוע לצידך,
   יודע שהופעת בחלומי.
   וכשבדמיוני מנקרת דמותך,
   יודע שאת כל עולמי

קופידון נואש אזלו חיציו בשק,
מייבב תפילה לאלוהיו.
מביט לו מטה מיתמר אבק,
"גזלת, אהובה,  כל מטרותיו".

פזמון:
   כשאני מתעורר שרוע לצידך,
   יודע שהופעת בחלומי.
   וכשבדמיוני מנקרת דמותך,
   יודע שאת כל עולמי

ואני נע בין מציאות לדמיון,
מהלכת עלי קסמים.
לפתע חש ברוך צבוע בשפתון,
מתעורר לאהבה בת עשרים.