הכל התחיל כשנמרוד מושקוביץ הגיע ילד חדש לכיתה וכולם שנאו
אותו. אז הוא עוד לא היה האלוף של הלייזר-קווסט ומלך הבנים,
סתם ילד עם שיער בצבע של חול מהים, תיק ירוק ונעלי התעמלות
שתפור להם מאחורה, והמחנכת אמרה שהוא בא מקיבוץ ושם הם קצת
מפגרים בחומר ושזה לא אשמתו ושכולנו נעזור לו ושהוא גידל
שקנאים בפינת החי ואולי פעם כשהוא קצת יתאקלם הוא יסביר לנו
עליהם. אני לא יודעת אם זה בגלל השקנאים שעד לאותו יום לא
ידעתי אפילו שזאת החיה שאני הכי אוהבת או בגלל שהייתי התלמידה
הכי טובה בכיתה באותו זמן וכשהמורה אמרה לעזור לו עם הלימודים
הרגשתי ישר שהיא מסתכלת עלי, או בגלל שהוא היה סתם חדש וביישן
כזה ולא מבין מהחיים שלו, אני לא יודעת אם זה בגלל כל מה
שאמרתי, אבל ישר התאהבתי בו.
עכשיו, כשילדה היתה מאוהבת בבן בכיתה שלנו בחיים היא לא היתה
יכולה לבקש ממנו חברות עד לפני מה שאני עשיתי. היא היתה בהתחלה
אומרת את זה לחברה שלה הכי טובה, אצלי זאת היתה באותו זמן
עירית בראל, ואז לעוד שתיים כמו נניח אוריתי ושירה מעיין שאבא
שלהן מת, ואז הולכים לפיצה בקניון ועושים מרוץ שליחים של הבן
ושל הבת, או אותו דבר במסיבה, שירה ואוריתי נניח היו הולכות
לחברים של הילד ומדברים איתם בסוד ואז החבר הכי טוב של הילד
אומר לו. והילד בדרך כלל אם הוא לא ממש מפגר אז הוא כבר יודע
את זה לפי שהילדה מתביישת ממנו בכל מקום וזה, ואז כשמשחקים
NIGHTMARES ויש כזה חושך והאיש מהוידיאו אומר בקול כאילו
מפחיד: "תבחר את בת זוגתך ורד למרתף העינויים אחרת סופכם יהיה
רע ומר..." אז הילד אומר לילדה לבוא איתו והם עושים ביחד
תוכנית פעולה וכבר הם ביחד וכל זה. ככה זה היה עם קובי אשר
ואשתו מירית צורף.
אבל נמרוד לא בא למסיבות כי הוא היה חדש ועוד לא הזמינו אותו,
כי אז עוד לא היו מזמינים את כולם לכל המסיבות. גם דובי השכן
שלנו שהיה ידיד שלי באותו זמן, ידע את כל הדברים האלה, חוץ
משאני מאוהבת בנמרוד. אולי התביישתי שידעו את זה בגלל שכולם לא
דברו איתו ואולי סיבה נסתרת אחרת. בקיצור, יום אחד הגיע התור
שלי לעשות שיעור חברה וכבר היה לי מוכן בראש שאני עושה על
איכות הסביבה ומביאה את הסרט של ג'וליה רוברטס על השקנאים
מהוידיאו. אבל אני לא יודעת מה נכנס לי בראש, החלטתי ש-"למה
בנות לא מבקשות חברות מבנים" זה נושא יותר טוב ומעניין את כולם
וכשישבנו אני ודובי וראינו את הסרט בוידיאו בשביל לבחור קטע
אמרתי לו את זה. ישר הוא עצר את הוידיאו על PAUSE והסתכל עלי
איזה שעה. הוא אמר שאני גאונה והתחלנו להתלהב ואמרנו שנעשה
הצגה כזאת, שיהיו אני ואוריתי, והיא תשב על כסא כמו בן ואני
אבקש ממנה חברות והיא תהיה המומה ותתבייש וכל זה וכולם יצחקו
ויהיה שיעור חברה גדול.
אבל אז דובי, וזה היה לפני כל המכתב שהוא אוהב אותי וכל הבלגאן
עם החרם והכל, הוא אמר שיותר טוב לעשות את ההצגה עם בן ושהוא
יהיה הבן ואני אבקש ממנו חברות ואז בסוף השיעור נגיד שזה היה
סתם וכולם יגידו שאנחנו אלופים. רצינו לעשות חזרות אבל לא
יכולנו להמשיך בגלל שצחקנו כל הזמן. קצת פחדתי שבסוף השיעור
דובי לא יסכים לבטל כי הוא היה מאוהב בי אבל מצד שני רציתי
שנמרוד קצת יקנא. יום לפני השיעור חברה, ביום חמישי, דובי בא
לבקר אותי אבל הוא לא נשאר הרבה זמן, דבר ראשון הוא הלך למחשב
ואחרי זה הוא הלך ושכח אצלי את הדיסקים של המחשב שלו, על אחד
מהם היה כתוב השם שלי, העתקתי אותו אבל לא מייד קראתי, היום
אני קצת מצטערת על זה.
ואז היה שיעור חברה ביום שישי. גמרנו לדבר על המסיבות שאני
אמרתי שצריך להזמין את כולם ונמרוד שישב בסוף הכיתה הסתכל כל
הזמן על הרצפה ולא אמר מילה כאילו בכלל לא מדברים עליו. ואז
המחנכת מלי אמרה שאני אבוא לפני הכיתה להציג את הנושא שלי.
הסתכלתי על דובי אבל הוא דיבר עם ברק ולא שם לב. וגם כל הזמן
שדיברתי והצגתי את הנושא וכולם היו כבר מאוד סקרנים והסתכלו רק
עלי, דובי עוד דיבר עם ברק וזרק עליו דברים. ואז פתאום, לפני
שאמרתי שאני רוצה לעשות הדגמה וכבר ידעתי איך כולם יצחקו ויהיו
בשוק, פתאום דובי קם, אמר משהו למורה בסוד ופשוט יצא מהכיתה
והשאיר אותי עומדת שם. אף פעם לא שאלתי אותו לאן הוא הלך, כי
אחר-כך כבר הכל נהיה כמו בסרט שהכל קורה מאוד מהר אפילו בשביל
מי שרואה בוידיאו, אבל בוידיאו יכולים לעצור ולחזור אחורה
ולהבין ובשביל הגיבורים בתוך הסרט שעשו טעות זה כבר לא משנה.
כאילו אני השחקנית שמשחקת אותי פתאום אמרתי: "אני רוצה לבקש
מנמרוד לבוא ולעזור לי עם ההצגה" למרות שאחר כך נזכרתי שבכלל
שכחתי להגיד שאני רוצה לעשות הצגה בכלל. אז נמרוד קם מהמקום
שלו בסוף הכיתה ובא ליד הלוח, אמרתי לו שישב, הוא התיישב בכסא
של המורה ולא הסתכל על אף אחד. ואז התחלתי את ההצגה כאילו שהוא
דובי. אמרתי לו "שלום נמרוד" הוא לא ענה, אמרתי לו "עשית כבר
את התרגילים בחשבון?" הוא לא ענה ורק הסתכל עלי כאילו שהוא
נהיה עור וחרש באותו רגע, אבל אני לא יכולתי להפסיק, אז אמרתי
לו "נמרוד, נכון בנות לא מבקשות חברות מבנים? אז אני רוצה לבקש
ממך חברות".
אני לא חושבת שאי-פעם בכל הדורות היה כזה שקט בכיתה, נמרוד
סובב את הראש שלו עם השיער בצבע חול של ים והסתכל על המורה
כאילו הוא שואל אם מותר בכלל בחוקים של הבית ספר לעשות כזה
דבר, הוא היה אדום כמו עגבנייה והידיים שלו תפסו חזק את הכסא
ואז קרו שני דברים ביחד, ירדו לו דמעות ופתאום היה צלצול. אבל
אף אחד לא זז בכיתה עד שנמרוד ברח החוצה. אחר כך הסתבר שהוא רץ
הביתה בלי התיק שלו בכלל, וכמה בנים וכמה בנות כולל אוריתי
ושירה מעיין וגם עירית בראל, שהיתה החברה שלי הכי טובה ואחר
כך היא נהיתה מלכת הכיתה וזה, הם כולם עשו משלחת ולקחו לו את
התיק והביאו לו הביתה ומאז גם כולם נהיו חברים שלו ועשו עלי
חרם עד סוף השנה.
ומה שהיה אחרי אותו שיעור חברה זה שהזמינו את כולם למסיבות,
בטח את נמרוד, ואפילו אותי שהייתי בחרם. אבל זה היה נראה לי
סתם צביעות אז לא הלכתי. |
