השעה: רבע לחמש בבוקר
המקום: הדירה שלי
הכיוון: בי"ח בלינסון, פתח תקווה
המצב: הילד, שקוראים לו אורי (ומבטאים את השם שלו כמו האור
שלי) בדרך לחדר ניתוח.
עדכון משימות שלך:
5 חיוכים בלי שאף אחד יידע למה - הושלם עוד בנסיעה הראשונה
אתמול בדרך לבית חולים (אפשר יותר מ-5?). אמרתי לעצמי, איך את
מחייכת בדרך לבית חולים, ועניתי, אז מה, אסור לחייך קצת בגלל
ריגוש?

תעשי משהו למען עצמך - חתכתי בשלוש מהעבודה וגנבתי חצי שעה
שינה, וגם, הודעתי שלא אהיה בישיבת ועד הבית הערב (ואני אחת
מהוועד..)

תגידי לו שמישהו שהוא עוד לא מכיר אבל אכפת לו מאחל לו להרגיש
יותר טוב ולהחלים מהר - אמרתי, וזה עשה לו חיוך, אחד היחידים
ביומיים האחרונים ורחב יחסית לשפתיים שלא באה אליהן טיפת מים
כבר יותר מ-24 שעות.

אני ממושמעת או מה? תשכח מזה שככה אני תמיד.
מצב הרוח: אופטימי, ותודה שאתה שם