|
כשידיך מרפרפות אותי
קוצים מעורי מושלים
וכגביע פרח נפתחת, כלה, לקראתך.
כשאתה פורט עלעלי התפוחים
מיתריי מתרופפים ורכות צלילם כמים
המתדפקים אל שולי מזרקה.
כשחיבוקך השותק עוטף כשמיכה
אני יודעת -
גם בעיניים עצומות
אתה שומע
את שאני בתוכי
שרה. |
|
|
יש שני זיליארד,
שלוש מאות
זיליון, ארבעים
ותשע
קויינטיליון,
חמש מאות ושתיים
עשרה מיליארד,
שלושה וחצי
מליון, קח או תן
מאתיים אלף,
חרגולים שחיים
ואני מי אני מה
אני
סיני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.