ניצב על פני תהום, עמוקה ואפלה לרגלי
אני כלל לא זוכר איך הגעתי לכאן
ואני מסתכל על כל הדרכים שבהן לא בחרתי ללכת
ותוהה לאן הן היו יכולות להוביל

ממלא ריאותיי באוויר אשליות מתקתק
מתקשה להבדיל בין אמת לשקר עצמי
אני ממציא את הסוף של כל הספרים שאותם לא סיימתי לקרוא
ושוכח את מה שהמצאתי עם כל נשימה

בוהה בעבר, בהווה, מפחד להביט לעתיד
לפני רק החושך, לפני רק אובדן התמימות
שולח רגל אחת לנסות לעשות את הצעד אל מה שמעבר
מרגיש את הריק, ושולח רגל שנייה