בלילות ג'בלייה
מול אוניות מאירות דרכים,
קצה שביל מי יודע לאן יוביל.
שם במקום הכי רחוק מאלוהים
איפה שג'בלייה נגמרת
ומתחילים הדגים.
ישבנו ג'מעה נפלאה,
ובראשי חלפה מחשבה,
על המג'נונה והג'ננה הזאת.
אבל הכל כאן חפיף
יעני סתם כיף.
וסחבק בסבבה מגלגל עיניים
חם כשמקפצים לך פזז או שניים
כולן שאפות שבא לבכות.
ראבק אלוהים
מה זה צריך להיות?
מזל שהאוכל כאן אסלי באמת
ושלא עומדת לך עצם,
מהצחוקים של הבדיחות.
שם בקצה של ג'בלייה
אללה הוא אכבר
הוא כבר יארגן הזדמנויות,
כי מה כבר יכול להיות.
כן, הייתי צריך להציע לך
את החוף לראות
שם בג'בלייה
לאור אוניות. |
