|
תשע שלושים ושמונה בבוקר.
נערה בחולצה
צהובה
נשענת על חלון האוטובוס. עכשיו
היא מחזיקה ספר בידיה. וקוראת
בנוף
האם זה שיר האין זה
שיר
שעינייך מלאו אדים
מרוב לילות
שעברו
ואולי זה שיר שפתע קמת והלכת ונטשת
והיית
כל-כך
|
|
|
כשמשתעלים
מהריאות אי אפשר
לשמוע אם מדברים
אלייך. או
עלייך. או בכלל.
צריך בעיקר
להיזהר לא
להחנק.
מתוך: דברים שלא
ידעת על דלקת
ריאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.