שכבת לידי במיטה והחזקת סיגריה. למה, בעצם? כנראה, כי זה נורא
מבוגר. כמו הכוסות עם שארית הקפה, שמונחות על השולחן. רק
מבוגרים יכולים לקיים יחסי מין, לשאוף עשן לריאות ולשתות משקה
די מר.
הסדין לא כיסה לך את השדיים, כי זה לא היה סרט אמריקאי. ראו לך
אותם, אבל זה לא היה כמו לראות אותם אז, בבית ספר, כשרק לראות
את רצועות החזייה היה נחשב להישג ואם פתאום זכינו, באיזה יום
חם ובמקרה לגמרי, לראותם עירומים מתחת לחולצה כולל את הפטמות,
זה היה הופך ליום חג. עכשיו הם גלויים לעיני כל, מה שהופך
אותם, אחרי שכבר נגעתי ומעכתי, לזולים מאוד ומרוקן כמעט כל
חרמנות שיש לי לגביהם. אין הרבה הבדל ביניהם, נגיד, לבין
המרפקים שלך או הכתפיים. בכל זאת, אני מנסה לשלוח יד ולגעת-
אין לי חשק.
המילים כל כך עייפות ועם זאת פסקניות ואין מה להתווכח. מתמצתות
בארבע הברות עייפות גדולה מאוד, עייפות שלילדים אין בכלל מושג
על קיומה. רק גדולים מסוגלים להיות עייפים ככה, גם אחרי כל
הקפה. לקחת עוד שאיפה וגירדת במפשעה שלך, שגם אותה לא הייתי
עכשיו סקרן בכלל לראות. רק לפני כמה רגעים עוד היית כולך נחשקת
ובמיוחד אותו פתח שעיר בין רגלייך. פעם היה מחרמן לראות אפילו
תחתונים מציצים מבעד למכנסיים או חצאית. עכשיו הכל מייגע ואין
חשק לכלום. אם נשאר חשק, את קוטלת אותו ממש עכשיו עם המבט שלך
והסיגריה. מבט של אישה מנוסה מאוד וסיגריה שיוצרת בינינו מין
מסך עשן.
כל תנועה שלך נותנת לי הרגשה שאני מפריע לך. הראינו אחד לשני.
הייתי בתוכך והעדות לכך זרוקה בפח. מה עוד נותר לעשות? את מכבה
את הסיגריה ומסובבת אליי את הגב.
אם אתה רוצה-
את לא משלימה את המשפט. גם לא צריכה. אני יכול להתחרמן עלייך
ככה. לגמור בחוץ ואולי, אם יעלה רצון וחסד לפנייך, בתוכך. או
לפחות עלייך (ולנקות את זה אחר כך כדי שלא תישארי חלילה
מלוכלכת). אז אני משפשף לעצמי ובינתיים את מביטה מהחלון. על מה
את חושבת? למה את לא משתפת אותי? כשהיינו יותר קטנים היינו
מדברים, מספרים דברים, צוחקים הרבה. עכשיו יש רק הרבה עייפות.
ובדידות.
גמרתי. אני מנשק אותך בצוואר. את לא מזיזה את פנייך. יש לך
סיגריה חדשה בפה. אני מלטף את שערך המתולתל ולרגע, רק לרגע,
עובר משהו דמוי חיוך על פנייך.
למה חייכת?
לא חשוב. את לא רוצה לספר, חוזרת להיות אפופת עשן כמו קודם.
נו, למה?
רוצה קפה? את מתעלמת משאלתי וקמה, לובשת חולצה מקומטת.
טוב. את הולכת למטבח ומביאה לי קפה.
תודה.
אם אתה רוצה להתרחץ, תעשה את זה מהר כי אני גם רוצה.
אני יכול...
לא. את קוטעת אותי, יודעת מראש מה השאלה שאני עומד לשאול.
אני עייפה ומחר יש לי יום ארוך. אז אתה רוצה להתרחץ או מה?
לא.
טוב. אני הולכת. תארגן את עצמך ותצא עד שאני גומרת.
את הולכת לארון, מוציאה מגבות. עוברת לידי, חופנת את פניי בידך
ומנשקת אותי בחטף.
תתקשר אליי בשבת.
את נכנסת לאמבטיה. אני נשאר בחוץ, לא רצוי. מתלבש. גומר לשתות
את הקפה שהכנת. מציץ מהדלת, שלא סגרת עד הסוף. רואה אותך
מסתבנת. את נראית לי פתאום יפה וסקסית. אני נכנס-
השתגעת?
אני מנשק אותך ונרטב. ואת פתאום מחייכת כמו קודם.
מה אני אעשה איתך? את מנשקת אותי ופתאום הכל נהיה נעים,
מאושר, אופטימי, כמו פעם. את מספרת לי דברים וגם אני לך, כל כך
כיף לנו יחד...
מתעורר מהחלום, את מביטה אליי בשתיקה שאין לערער עליה. אני
מביט על גבך הערום והרטוב בפעם האחרונה ויוצא.