הסתכלתי עלייך ונראית לי רחוקה כמו ספינה
טרופה.
בהיתי - חשבתי, חלמתי, אמרתי, ידעתי שאת
יכולה...
ממש להחזיק אותי בזרועותייך ולחבק חזק חזק
גם אם אני קצת כבד ולספור עד עשר
ולעזוב
כמו שאני זרקתי אותך, כמו אבן על הקיר
זרקתי אותך כי הוצאת לי את הנשמה.
חפרתי מחילות בראש רק להסיר אותך ממני
כבר.
את מוכרחה להבין, אני בשבילך, לב, לא עוד
חורף, ואני חוזר מהעבודה, לוקח קו 24 חזרה
אני יורד בתחנה, הולך עם מחשבות בהקיץ
ובום! נכנס בבחורה שחכתה לי ליד התחנה
עם קופסת נעליים מקושטת בגזרי עיתונים
וניירות צבעוניים שקופים.
נעמדת מולי, מצווה עליי, תפתח, אני, מה? ואני
פותח, מרים את המכסה, היא, אתה רואה?
זה מה שאני אעשה לך אם תעזוב אותי שוב...
אני אוהבת אותך!
(בקופסא עכבר לבן עם אזיקון קטן מפלסטיק
סביב צווארו, הדוק)
אני נרתע לאחור...
והבמאי מוחא כפיים, מעולה! התקבלת! |
