|
בוקר...
השמש זורחת
ציפורים מצייצות
העננים בשמיים
והילדים משחקים בתופסת
עד שאחד נופל
ויורד לו מלא מלא דם
וכולם בוכים
כי הוא מת
ומודיעים בעיתונים
וכולם מזדעזעים
שעה אח"כ
כולם שוב שמחים
חוץ מאותה משפחה
שלה אבד בן
כשרק שעה לפני
כולם הזדעזעו ובכו איתם
כי פה אנחנו חיים
בדיוק באותו זבל
ואותה איכפתיות
מזוייפת. |
|
|
אנחנו מקוננים
כל הזמן על
הזדמנויות
שבורחות לנו,
אבל שוכחים שיש
הרבה דלתות
קטנות שמובילות
לאולמות.
רובין "הוריקן"
קרטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.