|
קראתי לך בלילה
נשימות עמוקות של שנאה,
מתוך עפעפיים נעולים מבכי של חושך
מתוך המאבק של מיתרי הקול.
קראתי לך בלילה
כך נדמה לנו לפעמים,
בבוקר נקשרתי בחבל אדום
ואתה מטפס על גבי.
השמיים שלי מוחלטים.
בשלך גשם עמום.
אם תראה לי קצת מכף ידך
אתן לך תמיד את כולי. |
|
|
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.