ארבל הכרמלי / מה את לי? |
את לי כימה של תכלת
טהורה ושותקת-
לא תמיד; רק כאשר שוקדת
למצות תענוגותייך במלוא הרגש,
את רעד אמירים כבדי פז עם ערב
על שפת ימה אדומת-שמש;
שלווה אך לוהטת
שבניחוח נשיותך לי מחייכת.
28/08/05 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|