הילה טל / מסחטת אהבה |
אם הלב היה תפוז
הייתי סוחטת את כל הרעל הזה ממני
מוזגת לך לתוך כוס גדולה
ורואה אותך מתפתל ומתכלה
עד שלא היה נשאר ממך כלום
מלבד החיוך המקסים הזה שלך...
הייתי גוזרת אותו במספריים קטנות
ותופרת אותו לקיר.
וכל לילה היית זוהר אליי
כמו כוכב שלא מצליח ליפול
והייתי יודעת אז...
הו,
כמה יפה אהבה.
26.8.05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|