מיכל אוהב / מחוגים |
בעיניו הרואות שופע הזיו
נוטע אילן הוא בחרש, בסתר
בחדרי ליבה זורם נחל אכזיב
חווקי הסולם משרתים את רגליה
חוצבת באבן, כובשת הרים
עיניו נשואות אל עדנת רקמותיה
כל חלבו ודמו הם מפולת שלגים
עייף שאון ליבו, כלו כל מסעותיה
בבקתת עץ רפה התיישבו לדבר
נחל איתן הלם בעורקיה
שניהם נלחמו,
ורומו,
הוא איחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|