|
מתוך השתיקה
העצב הוא הזעקה הגדולה
שבתוכי גועשת.
לקחת אותי גבוה
למקום שהיה רק שלי ושלך
והיינו מעל כולם
על גג העולם.
ולפעמים אני שומעת
את צלילי הסערה
סוחפים אותנו חזרה
אל חולות העבר. |
|
|
"תגידי, מה את
עושה אחרי
השבעה?"
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
להגיד
בהלוויות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.