|
לעולם אינך יודע
לאן נושבת הרוח
לפעמים אני תולה
פעמונים שיצלצלו
והם לא זזים
לא זזים.
לעולם איני יכול להבחין
בשינוי פני החולות
ואין בהן סימני פסיעות
אין פסיעות.
אינך יכול לראות
כיצד קרחונים נמסים
רק כאשר הם מתרסקים
והם מתרסקים.
אני רק יכול להרגיש
את האש ששורפת אותי
מבפנים מכלה
את מה שנותר
לאפר.
צבע זה רק
מהירות האור
איך זה שאצלי
הכל שחור
הכל שחור. |
|
|
שורה שמינית,
כסאות 1 עד 4
גרפומן
הסלוגנים
בימים שבהם עבד
באולם קולנוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.