רגע קטן שבורח מהר
יכול להיות של אושר עילאי
בגלל ילדה שצוחקת,
פרח מלבלב או שמיים כחולים.
ויכול גם להיות עצב נוראי, עדין,
עצום כל כך שמשתק אותך מכל רגש אחר -
הקור העז של החורף לא משפיע עליך במיל.
אבל הכואב מכל, שאתה לא צריך דבר
שיזכיר כי אתה אף פעם לא שוכח
זה תמיד נמצא בפנים מחכה, תלוי,
מעיק על הגרון בלי שום דמעה שתרד
במורד הלחי ותשחרר את הצער
רק תער חד שלא עוזר
אף לא לרגע
שמתפוגג מהר מדי.

ואתה, אתה תקוע חסר אונים
וכלום לא עוזר מה יכול מול
העצב הנוראי ששום דבר לא מפיג.
לא צחוק ילדה קטנה, או פרח נהדר מלבלב
רק כשהשמיים הכחולים מתמלאים אט בכוכבים
"נקודות אושר קטנות בתוך עצב גדול"
אני שואל את עצמי בלב,
שווה בשביל כוכב קטן שמנצנץ
לספוג חור שחור?