הערגה שבשירה מציתה את הרומנטיקה שנשכחה
מלב אשר שכח זה כבר את כל שידע
לומר בבהירות וידענות
פוסקת, ואינה גומרת את שיש
להגיד לפעמים בהמולה הזו המתרגשת
עלי. יום יום
אני מחכה לניצוץ הזה שמהבהב לעתיד
מצית תקוה ושמחה וטעם
שרוף חמצמץ.
י"ט סיון ס"ה
רחל המשוררת ואני בגן הפסלים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.