מצב מאוורר לקראת הגשמים,
עוד יום, עוד יומיים השקט ישוב לשכון בליבי
ופרץ מתוק של מיץ ואיכות יהדהד להרי העולם.

נורמאלי, א-נומאלי
למה הם מתכוונים כשהם כותבים את זה במרכאות?
חולצה אחת יוקדת בחום הזה של תל אביב,
נדדתי מהים אל הבירה בחזרה.
הזמן שלי טוב במרחבים פתוחים.

הוא לא מתקשר.
זה אומר,
שהוא שכח ממני.
זה אומר, שאני שכחתי ממנו,
ואין לי זמן, ואין לו זמן לזרום לכיווני.

בתוך כל הצרות האחרונות האלו,
גם הוא נהיה סיפור עקום.
מבבואה מושלמת לפרה קדושה ומעיקה,
שאין לי חשק וגם כח להתעסק איתה.

צל הרהורי הסתייג במבט
התקדם בקלילות,
ויצא אל הדרך
שוך סערה לא ידע מעודו המזל.

שוב לראותי על פסגת שאיפותיי
בין תלולית הענן והפרח בתלם
קול זעקה לא נשמע מעולם. עד מתי?