ובשעה שאחלוף על פניך והם
בהבהובים יחשפו?
בתקווה להאיר כל חטטי פני, אכן.
חטטי נפשי, האמנם?
ואני אחוג ואני אניף ואסחף אותך ותם
אולי ארטיט את גופי המעוצב לא מתאים
אולי אגרר גם אני אל ריקוד ייסורי
ייסורך
וכולכם.
ואתם,
לחידוד, הם,
במבוכה מתגרה
משתוממים,
משתאים,
שמחים בקרבה,
הביטו- אינטימיות, מוחשית היא זו, גופה
הלא ייתכן שמדומה.
ואתם, הם
ואתה לא שייך
שוחרי האמנות החווים,
אמרו לי,
בין הווילונות, הקפה והסדינים
האתם ניגעים?
מסתובבת, מחפשת, מביעה ריק
אט אט רוצה לחדול,
להפסיק ההבהוב שהחל מרטיט לא בקצב.
שיקרתי, גמעתם
אני רק רוצה שתיגע, רחוק מן התפאורה. |
