|
מה הקסם של שנינו
אני שואלת לא כדי לקבל תשובה
מכירה את השתיקה
את תנועת היד המבטלת
בולעת את העלבון, אני עוברת הלאה
לא האמנתי באהבה עד שבאת
ואז אני נזכרת
בלילות שהשמיכה
קצרה מלכסות
את כל העצב.
אני פוחדת לאבד אותך
אבל נדמה לי, שמשהו מאיתנו כבר עבר
אז מה מחזיק אותי איתך-
לא האמנתי באהבה עד שבאת
ואז אני נזכרת
בלילות שהשמיכה
קצרה מלכסות
את כל העצב. |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.