אני אשב בפאב שלנו, על הבאר. אני בדיוק אספר בדיחה לברמן או
שנדבר על הבושות שהקבוצה שלנו עושה בערוץ אחד, כמו כל שבוע.
הוא יסתכל עליי במבט קרוב תוך שהוא מוזג כוס בירה לג'ינג'ית
שיושבת כבר 13 שנה באותו כסא בפאב שלו. מצחיק לחשוב שפעם חשבנו
שהמקום לא יחזיק יותר משנה. הוא יסתובב להגביר קצת את המוסיקה
כשאת תופיעי בדלת. מבטים יופנו לעברך לשניה קלה, אנשים יפסיקו
שיחות בשביל להביט בך ואת לא תשימי לב בכלל למהומה הקטנה
שיצרת. אף פעם לא שמת לב.
את תביטי מאחוריך לבדוק מה פשר המבטים, ותנענעי בראשך כלא
מבינה. צנועה, עיוורת. אני אשים לב שבשערך השטני והחלק, שארך
מאז הפעם האחרונה שראתי אותך, שמת את הסיכה הסגולה שלך. אני
אחייך בשקט, מוחמא, שזכרת אותה. קניתי לך אותה ביריד בחיפה
לקראת חג המולד חגגנו חודש וכל כך התלהבת ממנה שלא יכולתי
לעצור בעצמי. הכוכבים בעיניים הכחולות שלך תמיד סינוורו אותי.

את תחייכי במבוכה כשמבטך יצטלב עם שלי ותצעדי למקום בו אני
יושב.
אני אקום אלייך ואקוד קידה כג'נטלמן כי תמיד אהבת שטויות כאלה.
את תצחקי בשקט ותושיטי ידיים לחיבוק ואני אאמץ אותך אליי קרוב
קרוב, מריח את השמפו שלא החלפת מעולם, מחזיק את עצמי לא לטעום
את הצאוור השנהבי שלך. את לא תחזירי לי חיבוק. מעולם לא ידעת
לחבק כמו שצריך וכל כך רציתי ללמד אותך.
אני אסיט את הכסא שלך ואת תתיישבי ותחייכי לברמן שזכר את סוג
הבירה שלך שלא השתנה כבר שנים. אני אביט בך ארוכות, סוקר כל
פינה בגופך. מה השתנה ומה לא. רזית קצת למרות שפעם קודמת
שנפגשנו היית בהריון. הצחיק אותי עד דמעות שהזמנת כוס בירה ולא
נגעת בה. הכל למען המסורת. ישבת שעתיים עם כוס  בירה מולך,
שילמת ונתת טיפ אבל לא שתית טיפה. שחס וחלילה לא יקרה כלום
לתינוקת.
את תשאלי אותי מה שלומי ואיך אני מסתדר, ואני אגיד לך שוב
שכלום לא משתנה במקום בו אני נמצא, אני בסדר, אני מרגיש טוב,
אני כרגיל ומה איתך?
אני אחלוב ממך בכח כל פרט ופרט. את תספרי לי שהשנה רשמת את
hיואב- הבן הראשון שלך לטניס, ואני אחייך. אהבת אותי במדים
הלבנים שלי, ואני אשאל אם נתת לו את המחבט שלי ואת תשפילי מבט
ותהנהני לחיוב. את תוציאי את הארנק ותראי לי את ליאור, קראת לה
על שמי, והיא כבר אומרת אבא.  
אני אתאפק לא לצעוק מכאב שהבת שקרואה על שמי קוראת "אבא" ולא
לי.
הטלפון שלך יצלצל ובעלך ישאל מתי את באה הביתה. הוא מעריך
מסורות, כל שבת לוקח אותך עם הילדים לאכול גלידה. את תסיימי את
השיחה ותחייכי אליי בחיוך מתנצל. דמעה קטנה תבצבץ בזוית העין
שלי. איך הלכת והתחתנת לך עם מישהו אחר אני אומר חצי בהומור.
מצאת לך גבר שאוהב אותך. גבר טוב עם עבודה מסודרת ומשכנתא. עם
ילדים וחוגים וגלידה בשבת. גבר שהצליח לגרום לך להגיע לאמא שלך
פעם בשבועיים ומדבר איתה בטלפון כשאתן רבות. הוא אוהב אותך
והוא טוב בשבילך ואני גם אוהב אותך ותמיד אהבתי.
הוא לא שואל מה בדיוק את עושה כבר 10 שנים בשבת השניה באוגוסט,
אבל הוא יודע שזה קשור אליי.

אני יושב כאן בחדר המפחיד הזה בבי"ח, כבר הגעתי והכדור הזה
שואב את החיים ממני. אני חושב איך את תזכיר אותי ותבכי
בהיסטריה. אני חושב איך לא יצא לי לראות אותך בחיים האמיתיים.
אני בחיים לא אראה אותך אמא, אני בחיים לא אראה אותך כלה. אני
בחיים לא אוכל לומר לך שוב שאני אוהב אותך, אני בחיים לא אראה
אותך. אני בחיים. לא.