כמו תהום החור נפער
את טיפשה כמו אבן,
הוא קר אליך כמו אבן עצומה.
אם את לא מבינה,
מגיע לך שתסבלי.
מחכה לו בלילות בפנטזיות לא קיימות
ובימים את מעוממת
את הלב לא פותחת
לא נותנת לאחרים להצית בך את האש
משאירה לו את הכל
הוא לא רוצה לקחת,
סתם משחק בך בשלט
מרחוק אותך שכח
האם לך בכלל אי פעם כמהה?
הוא נהנה מהכמיהה אליו
אך לא יתן לך אהבה
הימים חולפים ואת נשארת בתולה
כולם מתקדמים וחייים
ואת חיה רק בלילה בפנטזיה
רטובה אליו בין סדינים ריקים
כאילו במקום, שם את משאלותייך מגשימה
וזה הכי קרוב שתגעי באהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.