בתוך מבנה בניו אורלינס שכנה החמה הזורחת
שם הרסו נשמות של נשים רבות; ואני, אלוהיי, אחת

לו בקול אמי הקשבתי הייתי עכשיו חופשית
בפני מהמר, שדודה, נפלתי; צעירה הייתי וכה טפשית

אמי הייתה תופרת; בכחול טוותה לי ג'ינס
ואהובי הימר את נפשו; שם, בניו אורלינס

מה צריך מהמר בעולם כזה, רק מזוודה ותא מטען
ונפשו תסופק מאלכוהול; בכל מקום בו לן

הוא ממלא כוסו בכל משקה ומחלק קלפיו,
העונג היחיד שמזיז את חלציו הוא לנוד מכאן לשם

תאמרי לקטנה באחיותיי -  לא לחיות כמו בכורתה
שלא תדע בניו אורלינס את בית השמש העולה

רגל אחת על הפלטפורמה, השנייה בתוך קרון
אני חוזרת לניו אורלינס להיכלא עם אות קלון

כן, חוזרת לניו אורלינס, המרוץ כמעט נגמר
חוזרת לסיים את חיי מתחת לשמש העולה


מבוסס על שיר עם אנגלי חסר זכויות יוצרים מהמאה ה19