אֶתְמוֹל עָבַרְתִּי בְּסִמְטַת הַחַיִּים
עַל מַרְצְפוֹת אֶבֶן בּוֹלְטוֹת
בֵּין בָּתִּים קְלוּפֵי טִיחַ מָטִים
בְּעָבְרִי
שָׁמַעְתִּי אֶת שְׁנוֹתַי מְטוֹפְפוֹת
אַחֲרַי
בַּעֲקֵבִים מְלֻטָּשִׁים
טִיפ טוֹפ, טִיפ טוֹפ
כְּמוֹ שׁוֹמְרֵי חֶרֶשׁ
שֶׁל מִשְׁמַר הַצְּנִיעוּת
כְּשֶׁהִפְנֵיתִי אֶת רֹאשִׁי
הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹתָן
אֶת עַגְמוּמִית הַכְּפוּפָה שֶׁל מַשּ-ָא דּוֹרִי
וּמִטְפַּחְתָּהּ הַנְּקֻדָּה
וְאֶת עֲתִידָהּ הַגְּבוֹהָה חֲרוּצַת הַפָּנִים
וְשַׁעֲרָהּ הַמְּקֻרְזָל מִתְנַפְנֵף
הֵן חָמְקוּ לַצְּדָדִים כְּמוֹ רוּחוֹת עֲרָפֶל
שָׁבְלָן מִתְנַפְנֵף
וְהוֹתִירוּ אוֹתִי
יְחִידִי,
עוֹמֵס מַשּ-ָאָן שֶׁנּוֹתָר
אֵין חֵפֶץ
בְּסִמְטַת הַחַיִּים
17/9/05
|
