[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעמה כוכב
/
רגשות מעורבים

יצאתי מהמקלחת, התנגבתי במהירות, ולבשתי, עדיין חצי רטוב, את
הבגדים שנחו על המיטה. חטפתי מהשידה את הדיסקמן, פלאפון ומפתח,
ויצאתי מהבית בלי להגיד שלום ולאן אני הולך. לא היה לי כוח
להתחיל להסביר לאמא שלי את כל מה שעובר עליי בחודש האחרון, זה
לא עניינה בכל מקרה. רק רציתי להיות קצת לבד, לחשוב.
התחברתי לדיסקמן ושמעתי שירים רנדומלים. בזמן שהמוח שלי מריץ
את מילות השירים, הרגליים לקחו אותי לכיוון הים, לאותו מקום בו
ביליתי כל כך הרבה שעות בזמן האחרון, בנסיונות להבין את עצמי,
ואת הרצונות שלי. התיישבתי על סלע מול המים ועצמתי עיניים.
הטיולים האלה בים לא נתנו לי תשובות לכל השאלות, ולא פתרו את
כל הבעיות, אבל הם הרגיעו לי את המוח, שהיה כל כך עייף, ועמוס
במחשבות. לפעמים הרגשתי שהוא פשוט יתפוצץ. שאני לא מסוגל יותר.
עוד איבר בגוף שלי שעמד על סף קריסה היה הלב שלי, שהיה דחוס
לחלוטין ברגשות מעורבים ומבלבלים.כמה שחשבתי על זה יותר, ככה
הכל הלך והסתבך, חוסר הביטחון הקיף אותי מכל הכיוונים והפך
אותי למגשש באפלה, מתחנן לפיסת אור.
פתחתי את העיניים והתחלתי ללכת לאורך החוף, השמש כבר כמעט
שקעה, והשמיים שנגעו במים באופק היו צבועים בכתום-ורדרד. פתאום
הרגשתי יד על הכתף שלי, הסתובבתי במהירות, וראיתי אותו, עומד
שם, מתנשף, כנראה רץ כשלא שמעתי שקרא לי בגלל שבדיוק היה שיר
רועש במיוחד. הוא חייך אליי, הורדתי את האוזניות ושתקתי.
הרגשתי את היד שלו יורדת במורד הזרוע שלי, עוצרת במרכזה ומושכת
אותי אליו לחיבוק. "התגעגעתי אליך, איפה היית?" הוא לחש לי
באוזן. שתקתי, ועצמתי את העיניים.
כשפקחתי אותן מצאתי את עצמי יושב על החול, "אני חייב להפסיק
לראות את ההזיות האלה" מילמלתי לעצמי, קמתי, והתחלתי לחזור
הביתה.
מאז שהתנשקנו, חייתי סוג של חיים כפולים, לא סוג החיים שבאמת
חיים אותם, שמסתירים מחלק מהאנשים כי מפחדים מהתגובה שלהם, אלא
חיים שמתקיימים בראש שלי, סוג של תסריט למה שיכול להיות.
לפעמים החיים האלה נראו לי כל כך מושכים, וזה מה שרציתי. אבל
לפעמים כל מה שרציתי זה לשכוח ממה שקרה איתו.
הגעתי הביתה, וקרסתי על המיטה, מותש נפשית, ומלא ייאוש.
כמה שיותר ניסיתי לחשוב על זה, ככה צצו יותר שאלות במוח שלי,
כמה שניסיתי לחשוב מי אני, ומה אני רוצה, וכמה שניסיתי להחליט
על דרך אחת לבחור, באותו רגע היא נראתה לי הדבר הכי גרוע
לעשות, אז לא הלכתי בה. וככה הדברים פשוט נמשכו.
אחרי כמה שבועות יצאתי לטייל שוב, וראיתי אותו, על החוף, עם
בחור אחר, מתנשקים. באותו רגע הרגשתי את הצביטה בלב, והבנתי,
אני לא צריך הגדרות. אני לא חי אותן. הן לא אומרות לי כלום. הן
לא חשובות לי. אני לא הומו. אני פשוט בחור שמאוהב בבחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שאומר ש"כסף
זה לא הכל
בחיים" יש בדרך
כלל הרבה כסף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/05 19:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמה כוכב

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה