אדריאן טודור / גאולה |
לכברתי לא תקום אחווה,
נשגבת מעיניי היא בינתכם
הרים דמומים מכוסי שיבה.
אל הד העמק הם יורדים
מחצוצרות האבן,
ים השמיים רב על עיניהם
של החוצים את שדות התבן.
ממפלי פלוגה גועשת
נחצב הסלע וידויים,
בהסתערות עזה, נואשת
מוטבע יגון המרחקים.
כי אל ליבך הן ניאסף כולנו
והפטפוט ידעך לכדי רשרוש
לכדי פכפוך,
ושום דבר לא יהיה
יותר פשוט
מהדממה:
דממת ירח מול גאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|