יולי סטון / לקח מלוח ומר |
איש מסיים את חייו
כראות ליבו?
ריבוע מוצק,
גזע
מגולף צלקות אבדן;
תוכו שיר פשוט
ירוק, עמוק ומבושם,
שמן זית?
מוקדם מדי, או שמא באיחור,
חכם
או אוויל, וחרש
לכוחו של פוסידון
החף ממורשת קרב
ומטוהר הנשק הידוע לשמצה
בין בני תמותה.
למה נשיר בדפוס הטרי
שירי הלל
לרשלנות הזו,
קוראים לה גבורה
ומשלמים את חשבון המסוקים
מכיסנו הריק.
24 בנובמבר 2004
מתוך "ראיתי"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|