1. פנים. ביתה של אנה.  בוקר.
אינה:
שמעת על המועדון החדש שנפתח?

אנה:
לא, לא שמעתי.
איפה הוא נמצא?

מרק:
זה מועדון מה זה מגניב,
והוא ממוקם על גבעה יפהפייה
בעיירה בשם הלסוויל.

קורי:
אנחנו כולנו הולכים לשם,
להשתכר, לשמוע קצת מוזיקה טובה,
רוצה לבוא איתנו?

אנה:
לא, תודה. אני מעדיפה להישאר.

דפנה:
נו בחייך, תבואי איתנו,
נשתכר יחד, נרקוד, יהיה כיף!

אנה:
יש לי עוד הרבה עבודה לעשות,
לכו אתם תהנו.

קורי:
טוב, הפסד שלך.

אנה:
אני לא חושבת שאני מפסידה.


אינה:
טוב, ביי לוזרית.

אנה:
ביי.

(הדלת נסגרה אחריהם. אחרי דקה אנה שומעת רעש מכיוון הארון, היא
רצה אליו ופותחת אותו, משם מתפרצת ליסה ואומרת בקול רועד):

ליסה:
הוא רודף אחרי

(שתיקה)

אנה:
מי רודף אחריך?

ליסה:
הוא, הוא רודף אחרי כולנו!

אנה:
מי כבר יכול לרדוף אחרינו?

ליסה:
כבר אמרתי לך! הוא רודף אחרי כולנו
את לא מבינה?

(ליסה פורצת בבכי, רצה לכיוון הדלת ונעלמת מאחוריה. אנה נשארת
המומה ופעורת פה)

2. פנים. ביתה של אנה. לילה.

(אנה חולמת חלום שבו היא רואה את ליסה רצה בכל כוחה לאורך
המסדרון ומנסה לברוח מאיש עם מסכה שרודף אחריה, תוך כדי שהיא
רצה, היא צועקת):

ליסה:
תעזוב אותם, אל תאלץ אותם לשתות את הדם!


3. פנים. בית ספרה של אנה. בוקר.

(אנה מגיעה לבית הספר ורואה שהוא מלא בפוסטרים שבהם כתוב):

"מגרש המשחקים של השטן מציג: מסיבה מהסרטים" "להקת רוק הכי
מדהימה                           בעולם תופיע להנאתכם במסיבת
ההלווין של המאה, מסיבת ההלווין תתקיים ביום שישי ה-13        
  ב-22:00 במועדון מגרש המשחקים של השטן ברחוב דמון 666
הלסוויל"

(הפוסטרים היו די מפחידים, ראש שלד אדום על רקע שחור. וכתב היה
ארוך והטיל צלליות ארוכות ומפחידות. אנה חזרה הביתה וראתה מולה
את ליסה, ליסה הסתכלה על אנה בעיניים דומעות ואמרה בקול
רועד):

ליסה:
אל תלכי לשם

(אמרה זאת, והסתלקה).

4. פנים. חדרה של אנה. ערב.

קורי:
וואו! זאת תהיה אחלה מסיבה! אני כבר מת להגיע לשם.

אנה:
אתם לא מפחדים ללכת?

קורי:
למה שנפחד?

אנה:
ובכן, ליסה אמרה לי לא ללכת,
היא אמרה שמשהו רע יקרה אם אני אבוא.

קורי:
אל תשימי לב אליה, היא כזאת פחדנית שהיא אפילו מפחדת מהצל של
עצמה,
שום דבר רע לא יקרה, תסמכי עלי.

(בעודו מדבר, הבזיק בעיניו ניצוץ של רוע, והוא חייך לעצמו
בזדוניות, חיוך שאנה לא ראתה. ואנה האמינה לו).




5. פנים. מועדון "מגרש המשחקים של השטן". ערב.

(כאשר אנה הגיעה למקום היא ראתה שהקירות היו מקושטים בסרטים
יפים של אדום וזהב, ובלונים שצורתם היא צורה של מסכות הלווין.
הבמה הייתה חומה עם נורות קטנות וצבעוניות בצדי הבמה, מאחורי
הבמה היה וילון כסוף מקושט בנצנצים צהובים):

אנה:
כמה יפה כאן! והמוזיקה כל-כך יפה!
בוא תרקוד איתי.

קורי:
אח"כ, קודם כל בואי נחפש את כל החבר'ה.

אנה:
גם הם כאן?

אינה:
(שמגיחה מאחוריה)
מרק ואני כאן.

אנה:
איפה דפנה?

קורי:
דפנה לא יכלה להגיע.

אינה:
היא עסוקה.

קורי:
אנה, בואי לרקוד איתי

אנה:
בשמחה.

קורי:
אבל קודם תשתי קצת יין

(הוא מושיט לאנה כוסית יין, כשהיא שותה אותה הוא וחבריה
מחייכים חיוך זדוני וניצת בעיניהם זיק של רוע)

קורי:
את מוכנה?
אנה:
כן, אתה הרי יודע שאני מתה לרקוד איתך

(הם רוקדים, כעבור חצי שעה אנה אומרת שהיא עייפה והולכת
לשירותים להתרענן)

אנה:
קורי, אני צריכה ללכת לשירותים להתרענן, אני קצת עייפה

קורי:
בטח, לכי תתרענני

(כשאנה נכנסת לשירותים היא כבר מחוץ לטווח שמיעה, היא לא שומעת
את קורי אומר לחבריו):

קורי:
אני עוד אתפוס אותה!

(הוא וחבריו פורצים בצחוק רם וזדוני)

(כשאנה הייתה בשירותים היא שמעה כרוז אומר):

כרוז:
גבירותי ורבותי התכוננו להפתעת הערב, זה יקרה ב-24:00 בדיוק!

(אנה יצאה מהשירותים והסתכלה על רצפת הריקודים באימה, הרצפה
הייתה מלאה בדם, ובמקום הקירות הייתה אש. היא התחילה לרוץ
לכיוון האוטו ומצאה את עצמה רצה במסדרון כשהאיש עם המסכה רדף
אחריה.

6. פנים. ביתה של אנה. אמצע הלילה.

(בפתאומיות אנה פקחה את עיניה ומצאה את עצמה בטוחה במיטתה, היא
קמה, ניגשה למטבח להביא לעצמה קצת מים, על קיר המטבח היא ראתה
משהו אדום וסמיך, היא ניגשה וראתה מה כתוב):

"עולמך שלי"

(קול נשמע מאחוריה):

קורי:
היית צריכה להקשיב לליסה, עכשיו את שלי

(אנה הסתובבה וראתה את קורי בדמותו האמיתית, השטן).