[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמיר רחום
/
''אין מחר'' - פרק 5

- "טוב, אז איך אנחנו תופסים אותו?", אמרה ליאת, משחקת עם שערה
השחור בעצבנות.
היא ופרומו ישבו על המדרגות שמחוץ לפיצריה כבר עשר דקות, ולא
נראה שפרומו מגיע להחלטה כלשהי.
- "אני צריך לחשוב על זה!", אמר בהתרסה ונעץ את מבטו באינסוף
התבניות והפרצופים שבמרצפות ברחוב, "אני יודע! מה הייתה שוב
ההודעה שהוא מסר לי?"
- "אני חושבת שהיית אמור לקנח את האף בחתיכת נייר קטנה ולהניח
אותה בשירותים הציבוריים של חנות הבגדים שליד הפיצריה."
- "ככה, הא? אז סופסוף עליתי על רעיון! תקחי דף נייר חדש
ותקרעי אותו לחצי רק פעם אחת", הוא הסתכל אליה ברצינות וחזר,
"רק פעם אחת, שמעת? אחר כך אני אקנח את האף בזה ואניח את זה
שם. מה שהוא לא ידע הוא שזאת פיסת נייר גדולה, ולא קטנה. כך
ורק כך נערים עליו!"
ליאת רצתה לומר שזוהי אחת התוכניות הטיפשיות והגרועות ביותר
ששמעה. היא רצתה לומר לפרומו שהוא יכול לקחת את פיסת הנייר שלו
ולדחוף אותה להוא-יודע-איפה. היא כמעט עמדה לומר לו שנמאס לה
והיא לא תיקח את זה יותר, והיא הולכת הביתה לעשות אמבטיה
ארוכה, לאכול גלידה, וללכת לישון. "אוקיי", היא אמרה.





פרומו ביצע את התוכנית הגאונית שלו, וכעת הם עמדו שפופים
מאחורי השיחים שמול חנות הבגדים.
- "אתה חושב שזה יעבוד?", שאלה ליאת, שוב משחקת עם שיערה.
- "רוב התוכניות שלי עובדות. למעשה, רוב חייכם על כדוה"א
השתפרו תודות לאחת התוכניות שביצעתי בגן עדן".
- "פרומו", אמרה, חושבת על ניסוח שלא יגרום למשוגע שעמד לפניה
להתפרץ, "אתה באמת מלאך?"
פרומו הסיט את עיניו מחנות הבגדים והביט בליאת ברצינות תהומית.
שעה קלה חלפה. "כן", אמר פתאום, בעליזות, "אני מלאך!"
ליאת שקלה את הרעיון במוחה. הרי ברור שהוא מדבר שטויות. הוא
היה סתם בחור תמהוני עם תחפושת כנפיים. הוא אפילו לא שיחק כמו
שצריך.
- "אה כן? אתה מלאך? אז... אז מה מלאכים עושים?", היא שאלה
בנימה מתגרה.
- "טוב, הכל, בעצם. אנחנו עובדים במשמרות".
- "במשמרות? במה אתם עובדים?"
- "טוב... רובנו עובדים בתאגיד שנקרא "יקום" בע"מ. התאגיד הזה
דואג לייצור ותפעול יקומים. עד כה בנינו רק אחד, אבל זה הרבה
עבודה, את מבינה."
ליאת הנהנה בהסכמה.
- "אחרי שהמנכ"ל שלנו - יהווה - בונה את היקום, אנחנו -
המלאכים, מתפעלים אותו. בן דוד שלי לשעבר עבד במחלקה שדאגה
לשמירת הכוכבים במסלולם. יש כל מיני מחלקות אחרות - אלפי
מחלקות! מחלקה לאבולוציה, מחלקה שמצמיחה שתי שערות אפורות היכן
שתלשת אחת, מחלקה שמפעילה את כח הכבידה, מחלקה שמספקת רעיונות
לעוד פרקים של משפחת סימפסון, אנחנו בעצם עושים הכל, את
רואה?", הוא הביט מבט חפוז אל חנות הבגדים וחזר אל ליאת,
"אנחנו עובדים במשמרות של בוקרלילה, וכשאנחנו לא עובדים אנחנו
בדרך כלל משחקים ברידג' או רואים סיינפלד."
ליאת מצאה את כל זה משעשע למדי, אם כי ברור שהבנאדם הוזה.
למרות זאת, היה בו משהו שגרם לה... למיגרנה נוראית.
- "ובמה אתה עבדת, פרומו?".
- "אה!", הוא אמר, מנפח את חזו בגאווה, "אני עבדתי במחלקת
הספירה!".
- "מה ספרתם?"
- "טוב, תת המחלקה שלי ספרה גרגירי סוכר בקבוצות של חמישים
ושבע ותת המחלקה השנייה ספרה פולי קפה, בקבוצות של שמונים
וארבע".
- "למה זה טוב?".
- "טוב,", הוא אמר, מתרווח, "מישהו חייב להגיש קפה לאריק.
היקום לא מתפקד בעצמו, את יודעת!".
- "מי זה אריק?", תמהה. פרומו פתח את פיו לענות אך ליאת מיהרה
לפניו, "הנה הוא! פספסנו אותו, הוא כבר חצי רחוב לפנינו!".
- "כן, אבל הוא הולך רגל!", אמר פרומו ופרש את כנפיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הדלת לא
נפתחת


נסה חזק יותר


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/16 2:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמיר רחום

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה