אוהד כהן / שבעה אצל סרגיי |
אל קיברו
לא בכית
רק מצמצת עייף
בין מילמוליו של הרב
עילגת ארמית במבטא
זר הנחת
ומשכת באף
כמנסה לגרש את הריח
ביום בו קברת אתה את אביך
אני קברתי אותך
נשאתי תפילה
לאל לא שלי
בחסד אפו יחונך
נשאתי תפילה
חרישית חרישית
פן ישמע
פן ירגיש
כי אני הקורא בעדך
הרי לא אלוהי
רסיסיו של אלי
מוגשים לרגלייך
מנחה
יתגדל ויתקדש
ויתנשא ויתהלל
ויתרומם ויתפאר
ויונח
ויכסוהו בעפר
וירחשו הזבובים מעליו
וירבוץ על גופו הרמש
ויקננו הרימות בין קרביו
ויפוש בבשרו הנמק
כי דיין אמת הוא
עין תחת עין
שן תחת שן
אב תמורת אב
על לוע פיר המדרגות
בחשכה העמומה
מצטופפים
לכדי כדורים לבנים
מקודדים בעשן הסיגריה
וצורתם השפופה - המעוברת
מצטנפת ברחם זיכרון
ככותבת באותיות
של קידוש לבנה
של קודש
של קדיש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|