העולם כל-כך יפה.
קצת טשטוש וכל הכאב נעלם.
העולם בוהק, צועק -
אני רוצה להיות מאושר!
ממרומיו מסוכך עלינו,
שומא על כולם,
כדור הארץ אינו רק אדמה וטל.
צובע הכל באפור וצהוב בהיר,
קרניו משתקפות בין ריסיי הסגורים.
פוקחת אט-אט,
מביטה לעבר החוץ -
הכל מטושטש, כל-כך יפה!
העולם שבחוץ אינו אכזבה,
דבר יפה כל-כך לא ייתכן שהוא רע.
אז הכל בוהק,
העולם בחוץ צועק -
בואו אליי, אני יפה,
אל תנטשו
רק בגלל שזה הטשטוש בר-החלוף!
התעוררתי והתריס פשוט טשטש את האור של החדר,
והעיניים שלי היו חצי סגורות.
זה היה מדהים.
21.1.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.