|
במרתפים ממוזגי רגש
היו מונחים אתמולינו
מתיישנים לטובה
פקוקים וחתומים
בלב לא שקט
בגלל החושך העבש
ירדנו
יד ביד
עם מגש סמני השאלה
מוזגים בזהירות
עברים זרים
לקנקן אחד
טועמים אותנו
לכלל הבנה
כשיהיה אחר כך
יתכרבל החסר
שכור זכרון היותנו
נח
מספקות הכאב
שוכח
שעד אתמול
היינו מחר |
|
|
אם אתם
מפרסמים יצירות
בבמה חדשה
ומקווים שיגלו
אתכם סימן שאתם
חיים בסרט.
צאו ממנו.
ספר העצות
הגדול
עצה מספר 21-22
ספר העצות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.