אני כושל מלהסיר מעליי את שכבות הגאווה והכבוד
הכולאים את נפשי המפויחת בתאים חתומים מדרור ואוויר.
אני נמנע מלהעזר בכוחות הסיוע המאובקים היושבים
מותשים בחדרי המתנה מוכנים לתת את דמם עבורי.
אני יורה בעצמי רבבות של כדורים תועים הפוגעים
ללא רבב וחסד בצבאות אימתניים של רגש מזויין
מותירים פצעים פעורים ותהומיים בדמותי שבעת
מלחמות הקיום המפרכות, רוויות הדמים.

אני
הוא האיש
ההולך למרחקים

(כשמעליי דרוכה דרך קבע להקה של נשרים).

אני
הוא האיש
הרודף נואשות
אחרי טעם החיים

(כשאמת מרה וכואבת ספוגה בלשוני).

חיי
הם דלת מסתובבת

(מהיכן שהם אוספים אותי לשם אני חוזר).

שלוש מאות ושישים מעלות.

נע
במעגלים
ראשי
עליי סחרחר
מאבד
שיווי
משקל.

את שבניתי

דינו לההרס

את שכיביתי

דינו להשרף

את שכתבתי

דינו להמחק.


דורך
על עקבותיי
בדרכים אבודות.

שלוש
מאות
ושישים
מעלות.

מחפש זווית לחיות.