[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלי מיכאל
/
שכחתי את הדרך הביתה

זהו איבדת את הזהות שלך, את לא יודעת כבר מי את ועכשיו גם ברור
לך שאף פעם לא הכרת את עצמך ולא כבר להכיר, תפתחי את העיניים
את רואה כבר את הכל את רואה את כל העתיד שלך, את כל החלומות
שלך שחשבת שהם החלומות שלך כי עכשיו איבדת הכל, ואת כבר לא
יודעת כלום ולא יודעת מה לחשוב ומה להגיד בתור "שלי", וראית
הכל מול העיניים שלך ולא הסתפקת ולא הרגשת את רגע האושר שלך,
והגעת למסקנה שהוא לא קיים, הוא נעלם, והשמיים כבר לא מגרים
אותך כי הכל כבר סתמי כי הכל כבר רגיל כי הכל כבר אדיש, כי
האדמה יותר מפתה כי לשקוע בבוץ ולהתלכלך זה כבר יותר נוח,
לחיות בתחתית, כי אין לך כוח להגיע למקום שאפילו את לא יודעת
אם את רוצה להגיע אלי, כי אין לך כוח להחליט מה את רוצה, אין
לך כוח לזה שאין לך כוח ואת צריכה להתמודד עם זה, ורצון בא
בקלות לכולם, כל אחד ואחד, פחות או יותר, יודע מה הוא רוצה, יש
לו מישהו שהוא רוצה להיות הוא, יש לו את זה בראש, כמו שלי פעם
היה אבל היום המקרה הוא שונה רצון הוא לא בא בקלות, לא במקרה
שלי, כי כבר נגמרו לי הרצונות ונגמרו לי החלומות, והלכתי
לאיבוד ונשארתי עומדת על גבעה גבוהה, עם עיניים גדולות שתוהות
מול השמיים מה אני הולכת לעשות מכאן.
ורק מחשבות ומחשבות ומחשבות ודיבורים ודיבורים ודיבורים ולכתוב
ולכתוב ולכתוב ולהוציא הכל, להוציא את הכלום שחונק לי את
הנשמה, את מפלצת האדישות הענקית שטיפחתי שאוכלת לי כל דבר
בחיים, והקיבה שלה, יש שם מקום להכניס טנקים, באמת.
ובדיוק עכשיו כשאני מוחאת בכף האחרת שלי, שרציתי להיות פעם,
תתעוררר כאילו כלום ותתחיל הכל מהתחלה, במחשבה אחרת ואופטימית,
בהמון ביטחון היא תמריא ותפרוץ את גבולות השמים, היא תתאהב
בעצמה מחדש והעיניים שלה מממש יזהרו בכל רגע שהיא תדבר,
והאנשים שסובבים אותה ישארו בפיות פתוחים לרווחה והיא תזהר וזה
מה שהיא תרצה בחיים שלה - את הזוהר הזה, יהיה לה המון רצון
לפרוץ יהיה לה המון רצון להדהים, הרצון זה יהיה הצד החזק ביותר
שלה, שלא יהיה שום דבר העומד בפניו.
אבל שכחתי עוד משהו אני לא רוצה את זה! אני לא רוצה אותה! אני
שונאת את זה! אני שונאת אותה! אני שונאת אנשים שכל כך מאוהבים
בעצמם, אני שונאת אנשים שחיים בשביל להדהים אחרים, בשביל שכולם
יאהבו אותם, אני שונאת אותה! אז אני שונאת את כולם וגם אותי,
אני גם שונאת את אלה ששונאים את כולם, כאלה שבוכים על העולם
כמה שהוא חרא, באמת, כל כך מרחמים על עצמם ( אני...)
אז את מה אני כבר אוהבת? בשביל מה לי כל הסיבוך והסבל?!
מציעים לי פה כמות של אפשרויות דרכים שיש לי, אין לי דרך אחרת
לרצות, אין לי משהו אחר לנסות, משהו באמת טוב וטהור, אלו כל
האפשרויות שמציעים לי, ואיבדתי את עצמי בדרך שבחרתי וכבר שכחתי
מה אני רוצה, שכחתי שאני לא רוצה יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
טובה הרעה אמרה
ליפה המכוערת
ששמחה עצובה כי
חיה מתה


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/05 9:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי מיכאל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה