חיים ברליאה / לחיי החרוז |
והיין הטוב אל ראשינו עלה
עד שפינו יפצח לו בזמר עליז
שהרעיד לבבות מניו-יורק עד פריז
ופרץ את גבולות הלב הפרוז
אז נרים את הכוס לחיי החרוז
אם נשב במסתור בית-מרזח ישן
מעלות מקטרות עננים של עשן
ושיכור מן היין פתאום מתלהט
ובראש חברו הוא לפתע חובט
אז נוסיף פה ושם מילה של זירוז
ונרים את הכוס לחיי החרוז
אם נשב בביתנו הקט השלו
כשפתאום יתגנב לו הצער ללב
ונרצה כה לצחוק שוב בלב ההולל
אך דמעה מן העין פתאום תתגלגל
על פני עטיפות הבצל הארוז
אז נרים את הכוס לחיי החרוז.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|