|
אם נשב פוחזים בחברה נעלה
והיין הטוב אל ראשינו עלה
עד שפינו יפצח לו בזמר עליז
שהרעיד לבבות מניו-יורק עד פריז
ופרץ את גבולות הלב הפרוז
אז נרים את הכוס לחיי החרוז
אם נשב במסתור בית-מרזח ישן
מעלות מקטרות עננים של עשן
ושיכור מן היין פתאום מתלהט
ובראש חברו הוא לפתע חובט
אז נוסיף פה ושם מילה של זירוז
ונרים את הכוס לחיי החרוז
אם נשב בביתנו הקט השלו
כשפתאום יתגנב לו הצער ללב
ונרצה כה לצחוק שוב בלב ההולל
אך דמעה מן העין פתאום תתגלגל
על פני עטיפות הבצל הארוז
אז נרים את הכוס לחיי החרוז.
|
|
|
משה קרוי לא
מחזיר לי
טלפונים כבר
כמעט שנה.
בואנה, הוא ממש
אגואיסט הבן-אדם
הזה.
הנזיר
האלקטרוני, שוכח
להניח את
השפופרת על
המכשיר ויוצא
ישר בהאשמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.