אם הייתי יכולה,
הייתי נועלת את הדלת בחדר הקטן שלך
ומכריחה אותך,
להסתכל לי בעיניים.

השיר שלנו יתנגן ברקע,
אשת הלילה עוטפת אותנו ברכות,
בעוצמה,
בכל נשימה.

היית מסתכל לי בעיניים והולך לאיבוד,
נמס,
מתפרק,
בכל הכחול הזה.

הייתי קושרת אותך למיטה,
נותנת לך להרגיש,
להריח
את הבושם הישן, המוכר.

עד שלא תוכל יותר לזוז,
לא תוכל יותר
לנשום,
לא תוכל לכשף אותי יותר.

אז הייתי מושיטה יד
ללב שלך,
מושכת,
מוציאה החוצה, מחפשת תשובה.

רוצה לדעת אם שם
היה משהו,
אי פעם,
בשבילי?