ציוץ של ציפורים סמוך לחלון הקטן ברחוב רב אש"י 6 בת"א העיר
את יואב שישן באותו חדר שאליו שייך החלון. הוא פקח את עיניו,
מנסה לחשוב היכן הוא נמצא, על מה חלם בלילה, מה השעה ומה עליו
לעשות היום.
נמצא בבית... חלם על שמרית... השעה עשר והיום צריך להתחיל את
המהפכה...


הוא קם ממיטתו וניגש לחדר האמבטיה. שם בחן את פניו מספר דקות
במראה. שיערו החום היה קצת פרוע מהשינה, עיניו היו נפוחות
מעט. הוא בחן את הצלקת הקטנה שמתחת לסנטרו, צלקת שנשארה מאז
שהחליק עם הסקייטבורד בגיל שש.
הוא צחצח שיניים ושטף פנים. לאחר מכן חזר לחדרו והתלבש. בדרכו
החוצה לקח את התיק הכחול שהיה מאחורי הדלת של חדרו.


יואב ירד לרחוב ומיהר אל תחנת האוטובוס. בתחנה חיכו שני גברים
ואישה. יואב בחן אותם מעט. הגבר הראשון ישב על הספסל והקשיב
לדיסקמן, הוא נראה שקוע במוזיקה. הגבר השני היה מבוגר כבן
חמישים הוא נשא עמו תיק עסקים והסתכל תכופות בשעון. האישה
נשענה על משקוף התחנה ונראתה טרודה מאוד.


יואב פתח את התיק והוציא מתוכו שלושה סביבונים הוא ניגש אל
האישה.
"שלום גברתי אפשר לתת לך בבקשה מתנה"? הוא הציע לה את אחד
הסביבונים.
האישה התמהמה לרגע, לא הבינה שיואב פונה אליה ולאחר מכן התפשטה
על פניה הבעה מופתעת.
"מתנה? מה סתם"?
"כן" יואב אמר בפשטות.
"מה הקטע?' זאת פרסומת למשהו"?
"לא זאת פשוט מתנה..." הוא אמר לה וחייך בחום.
האישה הושיטה את ידה ולקחה את הסביבון.
"תודה רבה"! היא אמרה בחיוך.
"בבקשה" הוא פנה כעת לגברים. "הנה גם לכם"
"לא תודה." ענה לא האיש המבוגר.
"זאת מתנה. אם אתה לא רוצה את זה, בטח תוכל לתת למישהו
שירצה..." אמר יואב בפשטות.
עיניו של האיש נדלקו פתאום כאילו עלה בראשו רעיון.
"אתה צודק... יש מישהו שישמח לקבל את זה." האיש חייך חיוך
תודה.
יואב נתן את הסביבונים לשני הגברים. הגבר עם הדיסקמן הנהן
לעברו.
"מגניב אחי, תודה."
שלושת האנשים שיחקו בידיהם עם המתנות שקיבלו. המבוגר לא הסתכל
יותר בשעון. האישה שיחקה בסביבון בחיוך והצעיר המשיך להקשיב
למוזיקה.
האוטובוס הגיע וארבעתם עלו לאוטובוס. יואב ניגש והתיישב במושב
שמאחורי הנהג.


בהמשך הנסיעה נתקע האוטובוס בפקק. יואב הסתכל על הנהג וראה
אותו מסנן קללה מבין שפתיו. הוא הוציא סביבון מתיקו וניגש אל
הנהג.
"סליחה..."
"מה!?" הסתובב אליו הנהג בעצבנות.
"אפשר לתת לך מתנה?" הראה יואב את הסביבון לנהג. מבטו של הנהג
נדד מספר פעמים מהסביבון ופניו של יואב ובחזרה.
"אתה רוצה לתת לי סביבון במתנה"?
"כן"
"מה זה סוג של בדיחה"?
"לא, זה אמיתי לגמרי"
"למה אני צריך סביבון? מה אני אעשה איתו"?
"מה שתחליט, הוא המתנה שלך."
"טוב, נראה מה אפשר לסדר..." הוא לקח את הסביבון ושם אותו
במרכז המדף של החלון הקידמי של האוטובוס.


לאחר מספר תחנות יואב ירד. לפני שהוא עשה זאת הוא שמע את הנהג
קורא לו.
"היי ילד..." הוא הסתובב.
"חג שמח ילד" אמר לו הנהג וקרץ.
יואב חייך "חג שמח" הוא ענה, מהרהר בכך שהנהג אמר לכל הנוסעים
שירדו ועלו חג שמח במהלך שתי התחנות האחרונות. כשחיוך על פניו
הוא המשיך ללכת ברחובותיה של תל אביב. מסתכל, בוחן ולומד...
מחלק סביבונים וחיוכים.
בכיכר רבין נעצר ליד זוג אוהבים.
"שלום אפשר לתת לכם מתנה"? הוא הושיט להם שני סביבונים.
"מתנה סתם ככה"? ענה הנער.
"כן, מתנה."
"איזה מתוק... מה, לכולם אתה נותן מתנות"? חייכה אליו הנערה
"כן למי שאני חושב שכדאי וצריך."
"ככה רק מלהסתכל"?שאל הנער.
"זה לא פשוט. צריך להסתכל על אנשים יותר. להקשיב יותר. כאילו
לשמור עליהם..."
"ולמה אתה עושה את זה בעצם"?
"למה לא"?
הנער נראה מהורהר "באמת למה לא..." הוא לקח את הסביבונים מידו
של יואב ונתן לחברתו לבחור איזה מהם היא אוהבת יותר. לאחר מכן
הסתובב אל יואב.
"מה שמך"?
"יואב"
"נעים מאוד יואב, אני אביעד."
"נעים מאוד." ענה לו יואב בחיוך.
"תודה לך על הסביבונים ועל החומר למחשבה"
"בבקשה" יואב השיב והמשיך לטייל.
בערב יואב חזר לשכונת מגוריו. התיק שלו כבר היה ריק. הוא עבר
בחנות הצעצועים ולקח מדוד שלום עוד סביבונים לחלק מחר. לאחר
מכן הלך לישון.

השעון המעורר צלצל בשבע בבוקר. שעה וחצי לפני שאביעד היה
מתעורר בדרך כלל. הוא עצר שניה לחשוב למה התעורר כל כך מוקדם
ואז נזכר - צריך להתחיל מהפכה. הוא התלבש מהר וסרק את שיערו.
כאשר הכניס את ידו לכיס מעילו הוא גילה שם את הסביבון מאתמול.
הוא רץ למאפיה שליד ביתו.


"היי, קוראים לי אביעד... עשיתי אתמול הזמנה של סופגניות..."
"כן ההזמנה הגדולה. הנה קח." האופה העביר אליו שני ארגזי
סופגניות.
"הנה אחת בשבילך." אביעד החזיר לו סופגניה.
"אתה נותן לי במתנה סופגניה"? צחק האופה.
"כן"
"למה"?
"למה לא"? ענה לו גלעד בחיוך ולקח את הארגזים לרכבו. צריך
להספיק לחלק את כולן לכל מי שצריך הוא חשב לעצמו בחיוך.


שלוש שעות לאחר מכן התעורר יואב. בית... שעה 10... חלום על
שמרית... להמשיך את המהפכה...
הוא קם התרחץ, לבש את בגדיו, לקח את התיק הכחול, ויצא.

"הכנת לי עוד סופגניות"?
"כן הנה חג שמח..."


"הנה לך כל הנרות שביקשת. את אוספת חנוכיות"?
"לא אלו מתנות. הנה, נר אחד לך."
"לי"?
"כן"
"תודה"


בית... 10... שמרית... צריך להמשיך את המהפכה...

"הנה הסופגניות."
"תודה."
"ואני רוצה לתת לך גם מתנה."
"מטבע שוקולד? תודה"!


"הנה הנרות גברתי"
"תודה רבה"
"שיהיה לך חג שמח"


"בבקשה אדוני. ההזמנה שלך."
"נהדר"
"קצת הרבה בובות לא"?
"אחת מהן היא לך..."


צריך להמשיך את המהפכה...