קול דשדושי הסוס הזקן
נשמעים על אדמה רכה כפעימות לב
בתוך פרסות ברזל קשות
ועיניו עצומות ולא מרצון
כי אם מרטייה
שהניחו על שתי עיניו בצעירותו
שלא ידע פחד
רק מאדונו האוחז בשוט
האוחז במושכות ודוהר בשדות
מה שלא קרה כבר שנים
כי כבר כבדה הזיקנה
ואפילו לאכול אין כוחות במותניו
ובלילה בשנתו נשמעים נהימותיו
כמטורף כאחוז דיבוק
כמתגעגע לעשב בר ומים חיים
לרעמתו שמתנופפת ברוח
אשר נגזמה בשבי
לחופש בחירת הכיוון
לזוגתו כהת העור
סוס זקן חסוך אור שמש וזוגתו
חשוב כמת
הלא כן האדם?....